top of page
איור מס' 9: מתבגרת
עט על נייר, צביעה בפוטושופ
לפני החגים קנינו את הדיסק של חנן בן ארי. ונהנים ממנו בכל פעם מחדש. ילדיי כבר די מכירים את המילות השירים בעל פה... טוב, אם משמעים אותם פעמיים ביום לפחות, אין פלא
יש שיר אחד ובתוכו בית אחד שמעלה לי דמעות בכל פעם מחדש..
"כשאמא צוחקת
בלב היא צועקת
מי יספר לה מה ילד יום - מה ילד ילד
האם יש בכלל דרך,
להשקות את הפרח,
ולא בדמעות?
היית לה חושך> עכשיו אור"
(מתוך "אחים")
כמה דמעות, כמה תפילות..
וכמה חשוב לזכור באור המיוחד שיש בהם, הפרחים האלה.
כמה טוב וטוהר מסתתר מאחורי המסכות, הביגוד, ה"פוזה".
אוהבת את הפרחים שלי באשר הן..
אנא ה' - שמור לי עליהם!
bottom of page