איור מס' 4: גשמי ברכה
עט ועפרונות אקוורל על נייר.
אז..הגשם מגיע...או לא?
בחוץ הכל נראה אפרורי וקר.
ואתמול קיבלנו איזה "פרומו" קטן של טיפטוף, בדיק בזמן שיצאנו בהליכה אל הגן.
אבל גשם ממש - עדין אין.
במקום לעבר לעונה החדשה, בורא עולם החליט להריץ פרקים מהעונה הקודמת. ובפרק הבא: עשרים מעלות ונעים עם שמש.
אז מה לנו לעשות?
להתפלל.
ולראות גם בזה משהו טוב.
הילדים שיצאו היום לטיול יבש.
הכביסה שמתיבשת בשמש.
אין צורך לא בדוד חשמלי , לא בבחימום ..וגם לא במזגן.
ובכלל-
אם כל הקיץ היינו במצב די זהה-
חם, או חם יותר או חם עוד יותר..
שוב אנחנו מוצאים את עצמינו מול כוחות שלא תלויים בנו.
בשיח יום יומי מול בורא עולם.
ירד גשם? יהיה חם או קר?
וגם-
איך עומדים מול המציאות שאין בכוחינו לשנות?
איך מול האין- גשם?
ואיך מול היש?
כמה אנחנו שמחים עם המצב הקיים?
וכמה אנחנו מתנגדים?
כמה אנחנו רואים את מה שאנחנו מקבלים כברכה?
גם במצב שעומדים בתחנת אוטובוס ללא מעיל, ללא מטריה בגשם השוטף?
וגם כשהשמש זורחת בנעימות, אבל הלב יודע שמה שזקוקים עכשיו זה גשם?
וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עָל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשַׂבְּעֵנוּ מִטוּבָהּ וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת לִבְרָכָה...
