איור מס' 40: בשעה טובה!
סקיצה בעפרון על נייר, עיבוד בפוטושופ
לא, זאת לא דרך מקורית לבשר לעולם ש.. פשוט, כי אני לא. אבל תודה שחשבתם על כך :)
בשבוע שעברה יצאתי לכמה מפגשים- חלקם עסקיים וחלקם כאמא למפגש הורים. מפני שאנני יכולה לשבת בשקט ולהקשיב להרצאה בלי להעסיק את הידיים , אני משתדלת לקחת איתי את בלוק הסקיצות שלי ולצייר.
באחד המפגשים ישבה מולי חברה בשלב הריון מתקדם (ולא, לא ניסיתי לצייר אותך, יקרה..רק נתת לי את ההשראה- ושיהיה לך בשעה טובה!)
היציאות האלה, כמה שהיו מעשירים וחשובים, לא אפשרו לי הרבה זמן לשבת מול המחשב ולכן רק במוצ"ש התחלתי לעבד את הסקיצות בפוטושופ. את האיור הזה סיימתי אי שם אחרי חצות. משום מה, הייתי עייפה מדי להעלות אותו לכאן..ועוד יותר מדי עייפה גם לשבת להוסיף כמה מילים.
אבל הכל משמיים. צום י' בטבת היום. יןם של פיגעו, בו נרצחו 4 בני אדם רק מפני שהיו יהודים.
ההריונית שלי מסמלת עבורי כ"כ את עם ישראל. לדעתי זאת הנקמה הכי מתוקה וחזקה בכל אלה שמבקשים את רעתנו. במהלך כל הדורות, מאז ימי פרעה, עליו נקרא בעוד שבועיים בפרשת השבוע, ניסו להשמיד אותנו. תמיד תהיתי מה הפירוש של הברכה שבורא עולם מברך את אברהם אבינו :"כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו." הרי לעולם, גם בשיאו, עם ישראל לא היו הרבה. להפיך- תמיד המיעט שבמיעוט! ואז חשבתי לעצמי שהמילה "הרבה" לא מתיחסת לכמות בכל רגע נתון. אלה בכמות במהלך הדורות. כמו הכוכבים שהיו מבריאת העולם עד עולם וכמו החול שכאן לנצח, כך גם עם ישראל . וזה גם מתחבר לי לסוף הפסוק :"וירש זרעך את שער איביו"..כל העמים שבאו להשמיד אותנו, נכחדו מהעולם. איפה מצרים? יוון? רומי? אמפרית ספרד? (וממה שאני רואה שהולך כרגע באוירופה..כמה זמן ישארו העמים האוירופיים ולא יאבדו בגל המוסלמים ששוטף כרגע את היבשת?) ואילו עם ישראל? ב"ה עדין כאן. ממשיך את דרכו של אברהם אבינו.
שנזכה שצום הזה הוא יהיה האחרון מסוגו ושעוד השנה כל שאר הצמות יהפכו לימי חג, עם בניית בית המקדש במהרה בימינו!
איור זה מוקדש באהבה לכל ההריוניות בין חברותיי- בשעה טובה ועם ידיים מלאות ובריאות!
ו-להבדיל- לעליו הנשמות הטהורות והקדושות שנספו בשואה והיום בפיגוע!
בשורות טובות!
