איור מס' 14: חג סידג שמח!

 

עט על נייר, צביעה בפוטושופ.


איור זה מוקדש באהבה גדולה לחבריי העדה האתיופית.
 אם יש משהו שהכי מרגש אותי בימות המשיח שכל כך מורגשים- זה קיבוץ הגלויות.
 אחרי יותר מאלפיים שנה- עם ישראל חוזר לארצו.מכמעט כל מקום בעולם.
ליוצאי אתיופיה יש לי פינה חמה במיוחד בלב. 
לא רק, כ הם אנשים נפלאים.
לא רק בגלל הנסיונות שהם עברו במסע שלהם לארץ ישראל, 
 אלה בעיקר איך הם שמרו בבדידות וניתוק משאר עם ישראל על זהות היהודית שלהם, מקפפידה ומסירות הנפש.
איזה נפלא שחזרתם הביתה, אחים יקרים!
ואיזה כיף שהבתם אתכם חג נוסף!
חג סידג שמח!
 
 נ.ב.: בסוד אגלה לכם, שילדותי היה לי אוסף בובות ודובונים. ומכל הבובות, זאת שהכי אהבתי..זאת שפגשתי אי שם באיזה שוק באיטליה בגיל שבע ופשוט התאהבתי בה קשות- הייתה בובה כהת-עור. אז, לא דימינו לנו שיש שבט שלם של יהודים באתיופיה שעתיד לעלות לארץ. ואז גם קראנו לה בשם פחות פוליטקלי קורקט.. אבל זה לא הוריד מאומה מאהבתי אליה. 


#אתגר_100_איורים