איור מס' 12: רק אני לבד!
עט על נייר, צביעה בפוטושופ.
שבוע טוב!
איך הגענו כבר לשבוע חדש?
רק לפני רגע התחיל הקודם..
אבל לא רק בשבתות אני מרגישה שהזמן טס לו- גם אצל הילדים שלי. בת התשע וחצי הזיכרה לי היום שעוד שנתיים וחצי יש לה בת מצווה. ואני יודעת מנסיון שזה עובר בצ'יק. רק נמצמץ וזה יגיע!
ובכלל- לפעמים נדמה לי שהילדים שלנו גדלים ב"קפיצות"..כלומר, אני מודעת לכך שהם עושים זאת בהדרגה, כמו כל הילדים. אבל ההבנה שהופ! שוב הם עברו שלב..זה בא בפתאומיות מפתיע כזאת.
פתאום התינוק כבר לא תינוק- אלה ילד. ועל ילדת הגן מורגש שהיא בכיתה א'.. שלא נדבר ש"פתאום" התווספה לנו בשעה טובה מתבגרת בבית. (שה' יתן לנו שכל טוב וסבלנות גם לעבור את השלב הזה בטוב!)
וזה כמובן לא רק מורגש בכך שהבגדים שלהם, שרק אתמול ישבו עליהם טוב, היום קטנים עליהם בכמה סנטימטרים- אלה בעיקר בפיסות עצמאות שהם רוכשים לעצמם.
לפני שבוע למשל גיליתי, שבן הארבע יודע לכפתר לבד את המעיל שלו. והוא מזהה מספרים! ובת-האוטוטו-שבע, ההיא בכיתה א'- בכלל יודעת לקרא בלי ניקוד! ובת התשע מחליטה שהיא עכשיו מסדרת את החדר שלה "כי נורא מבולגן!"...
ואני מתפלא לי בשקט, משבחת בקול..ובעיקר מודה לבורא עולם.
תודה על הילדים הנפלאים שלי, בלי עין הרע!
תודה שאני זוכה להנות מהם וללוות אותם בדרך אל העצאות, אל הבגרות.
ומוסיפה תפילה, שה' ימור עליהם. שיתן לנו, ההורים את הלב הפתוח והשכל הישר ללוות אותם נכון ואת התבונה להדריך אותם מתי שצריך ולהניח להם מתי שלא.
שבוע טוב!
